היא לימדה אותנו למשל שאפשר להסתפק במועט, שתכלס אין על הים והכי חשוב:
שכל במה היא במה!
כשכל הבלאגן רק התחיל – מרצים, סטנדאפיסטים ואמני במה למיניהם, הבינו שיתכן שהמקצוע שלהם כנראה יכחד יחד עם חברות התעופה. אלא שמהר מאוד העולם התעשת, לפחות בתחום הזה, והזום וחבריו נכנסו לתמונה.
חלק גדול מההרצאות שלי, כמו של רבים, עבר לזום, פלטפורמה שפתחה לי עולם שלם של הרצאות ברחבי העולם, בקלות, בלי צ'ק אין או ג'ט לג. כל מה שקודם הצריך לוגיסטיקה מטורפת, הוצאות גבוהות, הכוללות טיסה, לינה ואש"ל, פתאום אפשר לעשות גם מחדרה. איך לא חשבנו על זה קודם?
אז אולי הקורונה כבר די מאחורינו, טפו טפו, אבל אצל חלק מהחברות והארגונים הזום כאן כדי להישאר. למשל, חברות בינלאומיות עם נציגים מכל העולם שהחלו יותר ויותר להשתמש בזום כדי להעשיר ולבדר את העובדים שלהם שפזורים ברחבי העולם.
כמובן שאי אפשר להתעלם מיזמים רבים, שדי לראשונה, במקום לטוס לפגישות עם משקיעים, גייסו, ובמיליונים, דרך הזום. אני למשל נהניתי להרצות בעברית ובאנגלית, לארגונים ישראליים ויהודיים בחו"ל, כדוגמת ויצ'ו מלבורן וחברות סטארט אפ קטנות עם רוב של עובדים בינלאומי.
הרצתי על הומור כתקשורת מקרבת, כמו גם על הקשר בין הומור למנהיגות, על הקורונה כקטליזטור לשינוי קריירה ומימוש יעוד ועוד. לפני הקורונה כל הזמן חיכינו להזדמנות המתאימה שאטוס אליהם וזה הצריך הרבה תיאומים והנה, זה קורה בן רגע!
אז אומנם הבמות הפרונטליות כבר חוזרות, אבל אצל חלק מהחברות הזום כאן כדי להישאר. אני שמחה להמשיך להרצות בזום לארגונים וחברות בינלאומיות במדינות שטרם פתחו את שעריהן חזרה להגעה. ולא, זה לא סותר שגם אגיע לשם פנים מול פנים. זה רק עניין של זמן. אגב, ההכרות איתי עם הזום בהחלט מהווה קטליזטור להגעה פיזית בהמשך.
אך אליה וקוץ בה, מדובר בפלטפורמה מאתגרת בהרבה מובנים וכדאי לדעת להתנהל בה נכון. אחרי עשרות הרצאות בזום לעובדים וארגונים, אני שמחה לשתף אתכם את המדריך להרצאה מוצלחת בזום (אגב, זום זהו שם קוד לפלטפורמת וידאו אונליין, ישנן בשוק כיום פלטפורמות נוספות).
10 טיפים להעברת הרצאה מוצלחת בזום
ניהול זמן – יכולת הריכוז של האדם הממוצע שונה בזום מאשר פרונטלית. לכן, אם על במה רגילה זמן הרצאה/ הופעה שלי נע בין שעה לשעה ורבע, ולעיתים אפילו שעה וחצי אם הקהל מאוד תגובתי, הרי שבזום נהגתי להגביל את משך ההרצאה ל-45 דקות. אומנם לרב גלשנו גם ל-55 דקות בשל תגובות, שאלות והשתתפות הקהל, אבל השתדלתי לא לעבור את הזמן הזה. אחרי 50 דקות בזום, לרב האנשים קשה להישאר במיטבם מול מסך בו הם מבודדים פיזית מיתר הקהל. כמובן, לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואם הקבוצה ערנית, נהנית ובשיאה, אין צורך לקטוע סשן כיפי בכוונה. כן מומלץ להיות עם היד על הדופק (ועל השעון) כשאנחנו בזום. יש זמן במה ויש זמן זום והם לא זהים.
התמודדות עם דיליי – לצערנו ברב פלטפורמות הוידאו, יתכן לעיתים דיליי קטן של כמה שניות מהרגע שאתם אומרים משהו ועד שהצד השני שומע ומגיב. במופעי סטנד אפ, או בהרצאות על הומור (מה שאני עושה…), הדיליי הוא קריטי שכן הפאנץ' יכול בקלות ללכת לאיבוד, אחרי הכל הומור זה מדע מדויק. ומתוזמן. אז מה עושים? צוחקים גם על זה! בהרצאות להרמות כוסית לשנת תשפ"א, נהגתי לצחוק ולהגיד שאת הצחוק אשמע כבר בהרמת כוסית בתשפ"ב. חשוב לתת לדיליי הזה התייחסות, רצוי הומוריסטית, כמו גם להמתין שנייה או שתיים כדי לשמוע הערות או לקרוא תגובות. כלומר, שימו לב גם לקצב הדיבור שלכם והאטו במידת הצורך.
תשומת לב לניהול דיאלוג עם הקהל – בבמה רגילה יש מרווח גדול יותר לנהל דיאלוג עם מישהו ספציפי מהקהל, בין אם הוא שואל שאלה, מעיר הערה או שהוא שהמושא לכאורה לצחוק (סטנד אפ) משום שכל יתר הקהל רואה אותו ושותף לדיאלוג. מה שפחות קורה בהרצאת אונליין, כאשר חלק גדול מהאנשים בעולם עדיין חווה פוביית וידאו ולכן נוטה להסתיר את האפשרות הזו. כאשר מדובר על הרצאות בזום לעובדים ובכלל, רצוי לתת תשומת לב יתרה לזמן שאנחנו מקדישים לאדם ספציפי כדי לא להרוויח אחד אבל לאבד את כל היתר.
וידאו/ מיקרופון פתוחים – אפרופו וידאו, כמו שציינתי בסעיף הקודם, רב בני התמותה מובכים ממיקרופון פתוח, שלא לדבר על וידאו. הפלטפורמה הזו נחתה על רובינו בבום וההתרגלות למצלמה, היא לא עניין שבשגרה, ולכן מתוך מבוכה (או עייפות..), הם מעדיפים להיות עם מיקרופון/ וידאו על השתק. המלצה שלי? לעודד אותם להיות עם וידאו פתוח ואת המיקרופון לפתוח כשהם מעוניינים להגיב. אפשר לרכך את הנושא באמצעות, נכון, הומור: "אין לכם מה להתבייש, כולם נראים נורא בזום, הנה אני למשל, ביום יום אני סקרלט גו'הנסון ורק פה פתאום אני שחרחרה…", או, "תפתחו, זה חשוב להלך תקין של ההרצאה ואל תדאגו, אני צוחקת על כולם בצורה שווה", ואפשר פשוט לבקש מהם למרות המבוכה לצאת מאזור הנוחות כי נוכחותם חשובה וזה יתרום להם ולקבוצה ולצ'ק שלכם לא מעט.
התייחסות לצ'אט – אחד האתגרים בזום הוא היכולת לג'נגל בין הוידאו לצ'אט, חלק מהאנשים מעדיפים לכתוב בצ'אט מאשר לשאול בקול ולכן רצוי ומומלץ אחת לכמה דקות להציץ בצ'אט ולהגיב להערות, שאלות וגם למחמאות שצצות.
אמצעיים טכניים תקינים – התכוננתם, שיננתם, התאמצתם (מניסיון, בזום מתאמצים יותר) חבל ליפול על תקלה טכנית. שימו לב שהמיקרופון שלכם כמו גם הוידאו עובדים טוב, ואם יש צורך חברו למחשב גם מצלמה נוספת ואיכותית יותר (תלוי בסוג המחשב). ודאו שסרטוני הוידאו שאתם מתכננים להקרין (אם יש כאלה), אכן נמצאים במצב השמע/ וידאו הנכונים במחשב. כמו כן, בתחילת הרצאות בזום לעובדים ובכלל, שאלו את הקהל אם הם שומעים ורואים אתכם היטב, כדי שלא תגלו שאת עשר הדקות הראשונות שלכם שמעתם רק אתם. רב האנשים לא יודעים להתמודד טוב עם תקלות בזמן אמת, ולכן אם תגלו באמצע ההרצאה שפתאום ישנה בעיה עם המצגת שלכם, זה עלול בסבירות גבוהה להוציא אתכם מריכוז ולקטוע את הרצף שלה. בדקו הכל מראש. וזה כמובן אומר להפעיל את הזום אצלכם כמה דקות לפני תחילת ההרצאה כדי לוודא שהכל פיקס, בדיוק כמו שאתם עושים בהרצאה פרונטלית, מגיעים לפני, עושים פיפי ושותים קפה.
ודאו שהקהל אתכם – בקשו פידבק מהקהל מעת לעת כדי לוודא שהם עדיין אתכם. בהרצאה פרונטלית הפידבק מגיע (בין אם תרצו או לא..), בזום קל יותר לקהל להסתתר ולכם לאבד את הקשב שלו. בדקו אם הוא אתכם לאורך כל הדרך על ידי שאילת שאלות, בדיחות (כאלה שצוחקים אחריהן) והתייחסות לצ'אט הפתוח. ותזכרו, שגם אם לא הכל הולך פיקס, באתם להנות ועל כל מכשול אפשר לצחוק.
התכוננו לזום כמו לבמה רגילה – כלומר, עשו מתיחות, חימום קולי במידת הצורך, כמובן מקלחת, איפור ולבוש מדוגם (גם מכנסיים במקרה שתצטרכו לקום באמצע לשירותים…)
זכרו להנות – להרצאת אונליין יתרונות רבים, לא צריך לנסוע, לעמוד בפקקים, לחפש חנייה ולהתפתות לבורקס מהבופה של אירוע החברה. הבעיה היא שלחלק מהמרצים המעבר הוא לא חלק, שכן העניינים הטכניים משפיעים על היכולת שלהם לשמור על נינוחות. המלצה שלי? כמו כל דבר בחיים, תרגלו! אימון מביא נינוחות שמביאה הקשבה שמביאה הנאה שמביאה את ההרצאה הבאה.
לינק מוכן מראש – ודאו עם מזמין/נה ההרצאה מי שולח לינק, אתם או הם, האם יש צורך להירשם מראש, האם אתם מאשרים להקליט את ההרצאה לטובת מי שלא נכח. כמו כן, קיימות בשוק היום פלטפורמות נוספות ששווה לבדוק, אם כי אני וזום – זה כבר די מונוגמיה.
בהצלחה!
אודליה יקיר (שזו אני) מרצה בזום באנגלית ובעברית לחברות ולארגונים מעבר לים, עם קהל בינלאומי מגוון.