מכירים את זה ש…?
אתם פוגשים את אהבת חייכם במסיבה וחושבים לעצמכם, אם רק היה לי משפט פתיחה שנון לשלוף עכשיו ובסוף חוזרים הביתה לבד?
מנסים לנסח פרופיל שנון באתרים ובסוף יוצא לכם, "אוהב את החיים?"
קבעתם לדייט הערב ועד שש הוא טרם סימס, ובמקום לברר בצורה קולית מה העניין יוצא לך נואש, "היי, נפגשים היום?"
"עד החתונה זה יעזור", הספר שיעזור לכם להתחיל עם המין השני, להפגין בטחון עצמי וקלילות כל הדרך לאהבת אמת.
אודליה יקיר היא אשת תקשורת ישראלית, עיתונאית מזה שני עשורים. כתבה את המדור הקומי 'אודליה בדרכים' בישראל היום וטור אישי במדור יחסים ב-Ynet. כמו כן היא קומיקאית שהשתתפה כחברת פאנל בתוכנית הטלוויזיה 'צחוק מהעבודה', שחקנית (עג'מי), יוצרת טלוויזיה ( Marry me now) ומרצה להומור בעולם הדייטינג. הספר 'עד החתונה זה יעזור', הוא ספרה הראשון ומבוסס על תובנות שלה ושל מאומנים שלה כיצד הומור עוזר לגשר על פערים בין נשים לגברים בתחילת קשר רומנטי, לבנות אמון, להפגין אינטימיות, ליצור משיכה ולמצוא אהבה.
"אני חייבת להכיר לך את נדב," הצהירה בפניי חברה חדשה שזה עתה הכרתי במתחם משרדים חדש בו שכרתי לי חלל. "הוא נאה, מוצלח, סגן אלוף במילואים, איש סייבר בהווה והכי חשוב, חובב מוזיקה." מה עוד בחורה יכולה לבקש לעצמה? חשבתי לעצמי, אולי כסף?
מפה לשם, נדב התקשר באותו הערב, שוחחנו קצרות והוא התנצל שהוא צריך לצאת לפגישה עם חבר ושהוא יסמס מאוחר יותר. מה שלא קרה. מתי הוא כן סימס? למחרת. וחוזר חלילה. כעבור יומיים של סמסים התחלתי לזהות מגמה ברורה של בעיה בתקשורת מולו שהתבטאה בכך שהוא סימס, אני עניתי והוא לא היה מגיב בחזרה. סך הכול — נורמלי.
ביום השלישי ניצבו לפניי שלוש אפשרויות:
עם האופציה הראשונה החלטתי לחכות, בכל זאת איש סייבר זה הרופא החדש להביא להורים. האופציה השנייה הרגישה לי קצת כמו שיחת "יחסינו לאן" מוקדמת מדי (בדרך כלל מעדיפה לחכות עם זה לדייט השני). כך שלאחר מחשבה קצרה, החלטתי לסמס לו את ההודעה הבאה:
"שלום נדב, כאן שירות הלקוחות של הסלולרי שלך, האם תהיה מעוניין בהגדלת חבילת ההודעות שלך? הגיעה אלינו תלונה שאתה לא חוזר ללקוחות."
ההודעה אכן עשתה את העבודה. לא יותר מדקה לאחר ששלחתי לו אותה, קיבלתי את התגובה הבאה, "שלום, אודליה, מדברים משירות הלקוחות של 'חתן עד הבית'. החתן הגיע למקום עבודתך אך הכלה לא הואילה להופיע בבגדי כלה. להזמנת חתן אנא לחצי 1 או המתיני לנצח."
אז מסתבר שהבחור לא רק שניחן בחוש הומור מפותח, אלא שהוא הגדיל לעשות והגיע למקום העבודה שלי כדי לפגוש אותי (באמתלה שהוא בא לבקר את חברתי). אבל זה לא מה שחשוב כאן, אלא מהירות התגובה שלו להודעה שלי שנשלחה אליו בהומור. התשובה שלו כל כך שעשעה אותי, שהיא גרמה לי לרצות לפגוש אותו מיד. סימסתי לו שאני בפגישות מחוץ למשרד באותו היום ושהוא מוזמן לקפוץ לקפה בלוקיישן הנוכחי בו שהיתי. לא רק שהוא הגיע, אלא שגם היה דייט מקסים ומצחיק. שלא הוביל לחתונה. למה? כי לא על ההומור לבדו, אבל מה שחשוב באמת היה לראות איך הומור גורם לאנשים להגיב אלינו מהר ולרוב אפילו לשביעות רצוננו.
תובנה
אלברט איינשטיין הגדיר אי שפיות כך — לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אם כך, רוב בני האדם לפי איינשטיין סובלים מאי שפיות בדרגה גבוהה מהסיבה הפשוטה שכאשר הם מנסים להשיג את תגובת הצד השני ללא הצלחה הם בדרך כלל משתמשים שוב ושוב באותה הטקטיקה, במקום לנסות דרכים שונות כדי להשיג את תשומת לבו. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לגרום לאנשים להגיב אלינו מהר ולשביעות רצוננו היא ההומור. הומור הוא כמו פיתיון מוצלח לדייג שמנסה להעלות בחכתו שלל ללא הצלחה כבר זמן רב. זאת משום שהוא משדר לאחר שאתם מצפים לתגובה אבל שאתם לא כועסים או לחוצים. כאשר הצד השני לא מרגיש מאוים, מבוקר או נשפט, קל לו יותר להגיב אלינו ומהר. כמו כן, הומור משרה קלילות ומעיד על ביטחון עצמי גבוה, תכונות מועדפות על בני אדם באופן כללי .ואל תשכחו שכל צחוק מבוסס על הפתעה וברגע שהפתענו את הצד השני הוא יעריך את התחכום ואת רמת האינטליגנציה שלנו ויהיה לו קשה להמשיך להישאר אדיש אלינו.
זה היה בסוף הקיץ, האוויר היה חמים ואני הייתי במסיבת טברנה בצפון. בזווית העין קלטתי בפינה בחור יפה ברמה מחשידה, מעין שילוב של בראד פיט וגבר תימני, נשען על הבר ומחטט בנייד שלו בחוסר עניין. כנראה שהצצתי לעברו מדי פעם בלי ששמתי לב, כי כעבור שעתיים חברתי היקרה הגישה לי טישו וביקשה ממני לנגב את הריר שנזל לי בזווית הפה. "למה את לא ניגשת אליו," היא דחקה בי. התחלתי לתרץ שאני לא במצב הרוח המתאים ושהגעתי הערב כדי להתרכז בריקודים. מאחר ומדובר בחברה טובה ומתוחכמת במיוחד היא לא היססה להקניט אותי וציינה שזה קצת מוזר שבתור מישהי שמלמדת רווקים ורווקות איך להתחיל עם הצד השני, אני לא מעזה לעשות זאת בעצמי. זה עשה את הפעולה כי תוך 30 שניות מצאתי את עצמי נשענת על הבר צמודה לאותו הגברבר ומחכה לשעת הכושר המתאימה. כשהוא הרים את עיניו מהנייד, ציינתי שאם הוא מחפש אותי בפייסבוק אז אני כותבת את שמי עם האות איי ולא וואי. הוא צחק והניח את הטלפון בצד. התחלנו לשוחח ואחרי שהצגנו את עצמנו בשמות פרטיים, שאלתי בקלילות, "אז מה אתה עושה בחיים חוץ מלהכיר אותי?", הצלחתי להצחיק את הבחור פעמיים תוך שלוש דקות. נראה שהעניין מצא חן בעיניו, בחורה שניגשת ויוזמת איתו שיחה ואף מפגינה חוש הומור וביטחון עצמי ברמה מעל הממוצע (אם הוא רק היה יודע ששתיתי שתי כוסות יין בשביל זה). הוא סיפר לי שהוא עובד כמורה (ולי היו רק מורים עם כרס וקרחת), ושהוא מפתח מיזם כדי להפוך את לימוד המתמטיקה לחוויה נעימה וקלה לתלמידים.
אוקי, התאהבתי. וגם הוא. אבל לא בי. מסתבר שיש לו חברה. אחרי שהוא ציין את זה היה כמובן רגע של מבוכה, שבו שאלתי את עצמי כמה זמן אני עוד צריכה להמשיך לעמוד ולשוחח איתו עד שאוכל ללכת וזה לא ייראה מביך. הישועה באה דווקא ממנו. הוא היה מספיק רגיש לשים לב למבוכה שלי ולציין שזאת אחת הפעמים הבודדות בהן הוא כמעט מצטער שהוא בזוגיות אבל שהוא ישמח להכיר לי חבר מקסים ומוצלח שלו שנראה לו שאנחנו ממש מתאימים. ואז הוא הראה לי תמונה של החבר והבנתי שכשגבר אומר על חבר שלו שהוא מקסים ומוצלח, הוא משקר. העיקר שאזרתי אומץ לפתוח בשיחה פנים מול פנים וגיליתי שאפשר להישאר אחר כך בחיים. כן, אני יודעת שהאפשרות להכיר בני זוג פנים מול פנים מעלה אצל רובנו את השאלה "מה זה?" ועם זאת, כמו בגד הים השלם, גם היכרויות מחוץ לאתרים עושות היום קאמבק וחשוב להבין איך להשתמש בהן בהומור כדי לנצל הזדמנויות.
שישי בערב, אתם במסיבה מגניבה אם עוד לא עברתם את גיל שלושים, או בארוחת ערב בסלון של חברים ואם אתם שומרי מסורת, סביר להניח שבדיוק סיימתם לברך על המזון בסמינר בהרי אשתאול. בזווית העין אתם קולטים מישהו או מישהי בדיוק לטעמכם, אבל לא ניגשים כי אתם חוששים מדחייה. מה שלי תמיד עוזר בסיטואציה כזאת הוא ההבנה שאת הלא כבר יש לי ואולי תכף יהיה לי כן מוצלח במיוחד. בנוסף, אני בהחלט מבינה שלמרות שאני מרגישה שאני בחורה מרשימה וראויה יש גברים מסוימים שאני לא קולעת לטעמם (חצופים ,מה הם מבינים)?!. העובדה שאני לא בלונדינית או גבוהה, כפי שחלק יעדיפו, אינה אומרת דבר חיובי או שלילי עליי ולכן דחייה אינה מלחיצה אותי יותר כבעבר. אם לעומת זאת אמצא את עצמי מקבלת עשר דחיות בשבוע, אבין את הרמז ואחליף דאודורנט.
תובנה
אז איך ניגשים לצד השני במציאות הממשית בידיעה שיש סיכוי שנקבל דחייה ממש במקום, בלי אפשרות להתחבא מאחורי דף הפייסבוק? כמו בכל דבר בחיים, קודם כול צריך מספיק ביטחון עצמי ויחד איתו משפט פתיחה שיסקרן את הצד השני.
גשו לצד השני וקודם, חייכו אליו. אפשר לפתוח שיחה במשפט כמו: "היי, אני יעל ואני בדרך כלל לא מתחילה עם גברים, אבל אימא שלי לוחצת עליי", או "היי, אני שי, תגידי, יש לי שאלה אלייך, נניח שאני תפוס, מי אחריי הגבר שעושה לך את זה כאן בחדר"?
לפתוח בשיחה פנים מול פנים עם הצד השני כשאתם לגמרי לא מכירים, יכול להיות צעד מפחיד ומלחיץ משום שהדחייה היא מיידית. עם זאת, חבל לפספס את אהבת חייכם בגלל שפחדתם להסתכן. זכרו שאת הלא כבר יש לכם ועכשיו אתם צועדים לעבר הכן. השתמשו במשפט פתיחה מצחיק כדי להפגין ביטחון עצמי ולשבור את הקרח. משפט הפתיחה לא חייב להיות נועז. אפשר להסתפק גם בהערה מצחיקה על הסיטואציה בה אתם נמצאים, "כמה זמן אתה מחכה פה? אני פה כבר שעתיים, ויש לי מלא כלום לעשות בבית".
משפטי פתיחה נוספים שמעידים על ביטחון עצמי וכריזמה
"איך יכול להיות שאנחנו עדיין לא מכירים, ומה אתה עושה כדי לתקן את זה"?
כן, נשים יקרות, בשנת 2019 אתן בהחלט רשאיות, מוזמנות וצריכות לקחת את ההגה לידיים. אישה שמתחילה עם גבר בחינניות, היא אישה בטוחה בעצמה, ויש גברים ביישנים רבים שם בחוץ שישמחו שתיגשי אליהם ותעזרי להם.
ואם הוא לא אוהב שנשים מתחילות איתו? פשוט מאוד — כנראה שהוא לא בשבילך.
רווקות ורווקים, גרושות וגרושים, אלמנות ואלמנים – כולם מחפשים אהבה, רובם מתקשים למצוא. הספר "עד החתונה זה יעזור", נועד לעזור לקוראיו למצוא אהבה בעזרת הומור, ערוץ תקשורת חשוב ואפקטיבי, שרבים טרם למדו להשתמש בו נכון. באמצעות דוגמאות רבות המבוססות על התנסויות אישיות, כמו גם על כאלה של נשים וגברים שבחרו לשתף, פורסת מחברת הספר, אודליה יקיר, מרצה ומאמנת, את משנתה לגבי שימוש נכון בהומור בחיים בכלל ובזוגיות ובסצנת הדייטים בפרט. בנוסף להיותם מצחיקים, הסיפורים בספר ממחישים איך הומור עוזר להתגבר על פחדים, לחצים ואי הבנות בתחילת קשר רומנטי, כמו גם לשבור את הקרח ולבנות אינטימיות רגשית ומינית תוך זמן קצר.
הספר נשלח בדואר רשום של דואר ישראל. ניתן לבקש הקדשה אישית בהערות בעמוד התשלום. לשאלות נוספות ניתן לפנות דרך האתר.