המילה יעוד מצטיירת אצל רבים כמשהו מופשט מדי, שאינו מחובר למציאות ושהוא המצאה של אנשים רוחניקיים, לובשי גלביות בפסטיבלים של חיבוקים נטולי מקלחות, אבל ההיפך הוא הנכון.
היעוד שלנו הוא למעשה המהות שלנו, ואנחנו חיים אותו כך או כך, משום שהוא חלק ממי שאנחנו. הבעיה היא שבגלל שרובינו לא מודעים ליעוד שלנו – אנחנו חיים אותו בקטן ולא נהנים מהפירות הנפשיים, חברתיים וכלכליים שמגיעים כתוצאה מהמימוש שלו.
כמה מילים על הקשר שלי לעולם ההגשמה העצמית?
נעים להכיר, שמי הוא אודליה יקיר ואני מייסדת שיטת "המתנה שבך", שדוגלת בעובדה שכל אדם נולד עם מתנה יחודית שהוא בא לתת לעולם ושדרכה הוא יכול להשפיע לטובה על חיים של אחרים (הוא והיא כמובן, המאמר פונה לשני המינים).
אז מה הקשר בין היעוד שלנו למתנה שבנו? המתנה שבנו היא למעשה הכלי היחודי שכל אחד מאיתנו קיבל כדי להוציא לפועל את היעוד שלנו. אם לצורך העניין, היעוד של אדם כלשהו הוא לעזור לאנשים לשמור על אורך חיים בריא, המתנה שלו יכולה להיות – לעזור לאנשים לאהוב לעשות ספורט, וזאת הוא עושה במגוון כלים, חוש הומור, היכולת להחמיא, היכולת לעודד, אנרגיה בלתי נלאית, הכרות עם מגוון רחב של ענפי ספורט ועוד. מה הקשר בין מימוש היעוד למימוש עצמי למימוש המתנה? בדרך כלל במימוש העצמי שלנו הכוונה היא להנות מלהביא לידי ביטוי בצורה מלאה עד כמה שניתן את התשוקות והכשרונות שלנו, כלומר את המתנה איתה נולדנו. היעוד שלנו בהכרח קשור לשימוש בכשרונות שלנו ולכן לרב במימוש היעוד שלנו הכוונה היא למימוש העצמי ולהגשמה האישית שלנו. אדם שאוהב לעמוד על במה ירגיש החמצה ופספוס אם ימצא את עצמו עובד כמתכנת. הוא יתחיל להרגיש מוגשם כאשר הוא יבחר לתת ביטוי לרצון שלו להופיע, כמרצה, רקדן, שחקן או סטנאפיסט. נניח שהיעוד שלו הוא לגרום לאנשים ללכת אחרי החלום שלהם, הוא ישתמש בבמה כדי להעביר את המסר הזה בהרצאות. מציאת היעוד שלנו מתחילה בעשייה של משהו שאנחנו אוהבים ונהנים ממנו, כלומר מימוש עצמי=מימוש המתנה שבנו, ומשם עם השנים והניסיון והצמיחה שלנו כבני אדם, אנחנו מדייקים את הדרך שבה אנחנו משתמשים בכישורים שלנו כדי להשפיע לטובה על חיי אחרים.
ממה למעשה מורכבת המתנה שבנו?
כל אדם נולד עם מתנה יחודית שהוא בא לתת לעולם. המתנה שלנו היא שילוב של הכישרונות המולדים שלנו, התשוקות שלנו והכלים הגופניים שלנו. כל אלה מרכיבים ביחד יכולת יחודית להשפיע לטובה על חיינו ועל חיי אחרים.
כישרונות שונים יכולים להתבטא באמצעות כלים שונים, למשל, היכולת להצחיק, יש קומיקאים שמצחיקים בזכות המימיקות שלהם, ואז הכלי שלהם הוא תנועה. לעומת אחרים שכמעט ולא זזים על הבמה ומצחיקים בעיקר בזכות פאנצ'ים טובים, ואז הכלי שלהם הוא יותר הפה/ דיבור. אם נעשה רגע השוואה, השחקן רובין וויליאמס המנוח לעומת לואי סי קיי.
האם לכל אדם יש מתנה?
בהחלט! כולנו נולדנו עם סט חוזקות ותשוקות שיחודי לנו, וגם עם על פניו נדמה שלאנשים שונים יש מתנה זהה, אז תמיד יש ניואנס כזה או אחר שיבדיל ביניהן. ככל שנשתמש בצורה רחבה בכמה שיותר כשרונות ותשוקות שלנו, נרגיש יותר ויותר ממומשים ומוגשמים.
למשל, מתנה שהיא היכולת להביע מחאה חברתית. כוריאוגרף יכול להביע מחאה דרך יצירה באמצעות תנועה (כלי גופני), לעומת עיתונאי שיבטא מחאה דרך היכולת לחקור, לראיין ולחשוף, לעומת במאי שיביע מחאה באמצעות כתיבה.
כל השלושה למעשה באו ליצור סדר חברתי חדש דרך הבעת מחאה כנגד הקיים, אבל כל אחד מהם באמצעות מתנה שונה. כמובן שלא כל כוריאוגרף או במאי באו להביע מחאה חברתית, יש כאלה שהמתנה שבהם היא לבדר, חלק לגרום לאנשים לחשוב וחלק לגרום לאנשים לפעול. כלומר, מתנות שונות יכולות להתבטא דרך אותו המקצוע.
האם אנחנו חייבים להרגיש ממומשים, זו לא קצת קלישאת ניו אייג'?
אנחנו לא חייבים כלום (חוץ מלהוריד את הזבל). כמו שציינתי, אנחנו הרי כבר חיים את היעוד שלנו, משום שזוהי המהות איתה נולדנו, נולדנו עם סט כישורים יחודי לנו, שלא תמיד אנחנו מודעים אליו עד גיל מבוגר. אנחנו כן יכולים לבחור לממש את היעוד שלנו בגדול ואז להשפיע לטובה על חיים של כמה שיותר אנשים, ובראש ובראשונה שלנו. לכן, כדאי להיות מודעים למתנה שבנו וליעוד שלנו. הדרך למודעות? לדעת מי אנחנו באמת. מה אנחנו אוהבים לעשות ובמה אנחנו טובים.
אם למשל, יעודה של אישה כלשהי היא לפתח תחושת מסוגלות אצל ילדים קטנים ואת זה היא עושה על ידי כך שהיא מתייחסת אליהם כבוגרים כבר מגיל מאוד צעיר. אותה אישה יכולה לממש את עצמה רק דרך ילדיה או נכדיה, או בצורה רחבה יותר, גם כגננת, אשת הוראה או מייסדת שיטות לגידול ילדים. הדרך למימוש היעוד היא פשוט להגשים את עצמנו דרך עשיית מה שאנחנו נהנים ממנו בלא וכי. רק ככה הדרך המלאה מתגלה לנו.
מה גורם לאדם לממש את יעודו בגדול?
מימוש היעוד שלנו בעוצמה כזאת או אחרת משתנה מאדם לאדם ומושפע מגיל, מצב משפחתי, צמיחה אישית, פוטנציאל מולד ועוד. למשל, אצל נשים רבות, גירושים הם קטליזטור רציני לתחילתה של הגשמה עצמית בפן הקרייריסטי.
הרצון סוף סוף לפתח את עצמן ולא לחיות בצילו של האיש לו נישאו, מביא רבות לצאת לחיפוש עצמי ולשאילת שאלות, ומי ששואל – בסוף גם מקבל תשובות.
יש אנשים שמגלים את היעוד שלהם רק דרך משבר, רבים הסיפורים על אנשים שחוו לצערנו מחלה קשה שגרמה להם להבין שהם חייבים לשנות מסלול. הם מצליחים להתגבר על המחלה ודרך ההתגברות מגלים את יעודם (מוזמנים לקרוא את ספרה של לואיז היי "אתה יכול לרפא את חייך").
אם בלא וכי אני כבר חי את המתנה שבי, למה אני צריך לדעת מהי?
שאלה מצוינת! בראש ובראשונה כדי להנות מהדרך, להגדיל את הדרך שבה את/ ה מממשים את המתנה שבכם, כמו גם להפסיק לשהות במקומות שאינם מתאימים למהות שלכם.
אדם שהמהות שלו היא טיפול באנשים ועוסק בנדל"ן למשל, אולי חי חיי נוחות ברמה הכלכלית, אבל עלול להרגיש חוסר ברובד הנשמה.
אם אותו אדם יפנים שהמהות שלו היא דווקא לגעת באנשים, אולי אפילו לעזור להם לזהות את המתנה שבהם, הוא יבין שעבודת הנדל"ן פחות מתאימה לו וייצא למצוא את הדרך הנכונה עבורו. בשביל זה הוא צריך לדעת לא רק במה הוא טוב באמת, אלא היכן נמצאת התשוקה שלו. מימוש עצמי מתחיל קודם כל בזיהוי התשוקות שלנו.
כשאדם מחובר למהות שלו, הוא מתחיל לבחור ממקום של הגשמה ולא רק מתוך מקום של נוחות כלכלית, סטטוס חברתי, אגו, ציפיות חברתיות וכו'. והשפע האמיתי, מגיע דווקא מהמקום שבו אנחנו משפיעים הכי הרבה על אחרים.
על כמה אנשים אנחנו רוצים ויכולים להשפיע?
קודם כל על עצמנו ומשם, תלוי בפוטנציאל שלנו וברצון שלנו. יש אנשים שמאושרים מלתת את המתנה שבהם רק למעגל קרוב ומצומצם של אנשים, בעוד אחרים מרגישים מתוסכלים כשהם לא מצליחים לגעת בהרבה אנשים.
יש אנשים שנועדו להביא את המתנה שבהם לקהל עצום, למשל מדונה, ואילו זמרים אחרים, ישפיעו בקנה מידה הרבה יותר קטן. הכל תלוי ברצון וגם בפוטנציאל המולד של כל אחת ואחד מאיתנו.
העניין הוא שכמעט כולנו יכולים לממש את הפוטנציאל הרבה יותר בגדול ממה שאנחנו מממשים כרגע, אבל בשביל לדעת כמה רחוק נוכל להגיע – צריך להסכים לצאת לדרך.
האם אנחנו אמורים להתפרנס מהמימוש העצמי שלנו?
לא בהכרח. יש אנשים שבוחרים להתפרנס ממשהו שהם טובים בו ואפילו נהנים לעשות, אבל בוחרים להגשים את עצמם דרך התנדבות או כתחביב . לא כל מי שאוהב להציל חיים הולך ללמוד רפואה, חלק מתנדבים במד"א. הכסף אינו המהות כאן אלא הרצון והיכולת להנות ממימוש התשוקה שלנו.
כן חשוב לציין שאם אדם חי את יעודו ובוחר להתפרנס ממנו אז כנראה שגם השפע הכלכלי יגיע (כמובן, אם הוא לא יפחד לעשות את הפעולות הנדרשות כדי לקבל את השפע (על כך במאמר אחר).
האם יש קשר בין אי מימוש יעוד לבעיות גופניות?
אני בהחלט מאמינה שלכל בעיה גופנית יש מקור נפשי. ולעיתים המקור הוא אי מימוש היעוד. באחת ההרצאות שלי על "המתנה שבך", מישהי שעבדה שבע עשרה שנים כמנהלת חשבונות, סיפרה שבמשך כל אותן שנים במשרד היו לה יבלות בידיים והיא לא הצליחה לרפא אותן, ממש פצעים מגרדים ומכאיבים. היא גם ציינה שהיא לא נהנתה מהעבודה הזאת.
ברגע שהיא העיזה להתפטר, היבלות נעלמו כלא היו. מישהי אחרת סיפרה שבמשך שנים כאבה לה רגל ימין ללא הסבר רפואי מניח את הדעת. רק כשהתפטרה מעבודה שלא נהנתה ממנה, הרגל, שכנראה לא רצתה ללכת לאותו המקום, הפסיקה לכאוב.
יש אנשים שמהותם הגדולה היא להוות שליחים (יותר מאחרים), להיות אנשי בשורה והיקום זקוק להם ולכן הוא מנסה לכוון אותם לעבר יעודם בדרכים שונות. כאשר דרכים מסוימות לא עוזרות, לעיתים כבר לא נותרת ברירה ואז המסר יועבר דרך הגוף.
מה אני יכול לעשות כדי לזהות את היעוד שלי?
התשובה היא פשוטה ומורכבת כאחד – לעשות את מה שאתה אוהב וטוב בו. והיעוד שלך כבר יתגלה בפנייך.
הדרך הנכונה לזהות את התשוקה שלנו היא להתחבר לעצמנו ולנקות רצונות של חברה או משפחה, פחדים, אגו או נורמות חברתיות.
בסדנאות שלי (כמו גם בתהליכי ליווי אישיים) המשתתפים עוברים תהליך גילוי של החוזקות, תשוקות ויכולות גופניות דרך תרגילי כתיבה, מדיטציה, אימפרוביזציה, קלפי אימון ועוד.
אולי גם יעניין אותך:
