מרצים רק בעברית? חבל!
חלק נכבד מהחברות בישראל הן חברות סטארט אפ בעלות אחוז גבוה של עובדים שאינם דוברי עברית.
אחת ההשלכות בעניין היא שאפילו עובדים ישראלים מתכתבים ביניהם במיילים באנגלית.
ככה זה, בהייטק, רעננה פינת ניו יורק.
אותן חברות מחפשות הרצאות באנגלית שיכולות להתאים לקהל מגוון של עובדים. כמה מגוון? לי יצא להרצות לא מעט לשלושים אנשים משש מדינות שונות.
הקורונה ואנגלית – פתח לאפשרויות חדשות
אין ספק שהשנתיים האחרונות פתחו אפיקים רבים למרצים ישראליים להרצות באנגלית. לפחות במקרה שלי, כשהזום נכנס לתמונה (עוד על: הרצאות בזום לעובדים), לפתע לא צריך היה לחכות לכנס גדול כדי להטיס אותי לחו"ל, ואפשר היה להזמין אותי גם להרצאת אונליין של מאה איש.
ארגונים יהודיים רבים ברחבי העולם חיפשו תוכן באנגלית שיועבר על ידי ישראלים, כדי להצליח לקבל השראה ועידוד במהלך התקופה, כמו גם לשמור על קשר עם הארץ בתקופה שבה עולם התעופה הושבת.
מאחר והשמיים עדיין לא לגמרי נפתחו, תוכן באנגלית בזום ממשיך להיות מבוקש. וגם במדינות שכבר נפתחו חזרה לתנועה, עולם משאבי האנוש גילה את יתרונות הזום וממשיך לאמץ אותם כדי לחסוך עלויות וענייני לוגיסטיקה.
בקיצור, יש כאן מומנטום למרצים ישראליים להתחיל להרצות גם באנגלית ולהיחשף עם התכנים שלהם מעבר לים.
איזה נושאים מתאימים להרצאה באנגלית?
כן חשוב להבין, לא כל נושא מתאים להרצאה לקהל בינלאומי וחשוב כמובן לעשות את ההתאמות הנדרשות קודם כדי להימנע ממבוכה.
מניסיון, קהלים יהודיים מאוד מתעניינים בכל תוכן שקשור לישראל. אני מרצה הרבה על איך השתמשו מנהיגות ומנהיגי ישראל בהומור כדי לייצר מנהיגות כריזמטית, מבגין ועד לוי אשכול, גולדה, ביבי ועוד.
כמובן שאם מרצים לחברות סטארט אפ בינלאומיות, כדאי לזכור שהקהל שלהן הוא מגוון והנושא, כמו גם הדוגמאות שניתנות חייבות להתאים לכולם.
לכן, בהרצאות לחברות סטארט אפ בינלאומיות, הדוגמאות שלי תהיינה בהתאם, פחות גולדה (עם כל הכבוד אליה) ויותר אנגלה (מרקל, היו לה את הרגעים שלה…).
המוטו שלי הוא שכמעט כל הרצאה שמתאימה לישראליים ונותנת להם ערך, מתאימה גם לקהל בינלאומי, עם האדפטציות הנכונות.
רגע, אבל מה עושים עם אנגלית שאינה שפת אם?
חיים איתה בשלום -😊 מניסיון, לא צריך אנגלית שפת אם כדי להרצות באנגלית וחבל, כי מחסום השפה בהחלט מרתיע רבים מלעשות את הצעד.
כמובן שיש צורך באנגלית ברמה גבוהה ולכן מומלץ כל הזמן לצפות, לקרוא ולדבר באנגלית כדי לשפר אותה. מה שאתם כן צריכים זו אנגלית מובנת ולדעת בצורה מצוינת את ההרצאה הספציפית שלכם באנגלית.
בנוסף, לדעת לענות באנגלית על שאלות/ התקלות שיכולות לצוץ. ואם עשיתם טעות באנגלית, ומניסיון, בגלל הלחץ והתרגשות, אתם בהחלט תעשו, לפחות בפעמים הראשונות, לגמרי כדאי להתייחס לטעות בהומור כדי לשבור את הקרח.
בתחילת הדרך שלי כמרצה באנגלית נהגתי לשאול אחרי מספר דקות של הרצאה את הקהל אם הוא מבין את האנגלית שלי ואפילו להוסיף בדיחה איך בתחילת הדרך שלי כמרצה באנגלית, נהגתי להגיד שאני מאוד אוהבת ללכת ל-Bitch במקום beach.
כמובן שעם השנים והתרגול באנגלית, הבנתי שמה שלנו הישראלים נשמע כמו אותה המילה, לאמריקאים יש ניואנסים בהגייה שכדאי ללמוד, אחרת הם פשוט לא מבינים אותנו.
בנוסף, אם שאלתי שאלה והיא לא הייתה ברורה לכולם, צחקתי ושאלתי,
Guys, you didn’t respond, it means either you don’t understand English or me…
הומור היא דרך מצוינת להתגבר על טעויות באנגלית אבל היא לא יכולה להיות תחליף לאנגלית טובה.
למרות שיש לי ניסיון של עשור בלהרצות באנגלית, לפני כל הרצאה לקהל בינלאומי אני נוהגת לעבור עליה שוב ושוב, כמו להתאמן על איך להגות בצורה מדויקת מילים מסוימות.
אם הנושא מעניין יסלחו לכם על טעויות מינוריות, רק אל תגידו penis במקום peanuts.
איך לפתוח הרצאה באנגלית?
אני נוהגת לפתוח הרצאות באנגלית עם התייחסות קצרה לעובדה שאני בישראל, להגיד משפט או שניים בנושא אקטואליה עולמית רכה, ואז להתחיל את ההרצאה. למשל, לשתף שכרגע ישראל בסגר 3 ולשאול את המשתתפים באיזה מספר סגר הם וכמובן לראות מי "ניצח".
מותר לצחוק על נושאים אקטואליים כדי לשבור קרח, כמובן ברגישות.
אפשר לצחוק על התקופה (פעם אמרנו שאנחנו בין עבודות היום אנחנו בין סגרים), בצורה שלא תעליב אף משתתף.
ובאותה מידה לא לגעת בנושאים רגישים מדי. אפשר גם לסיים הרצאה בהומור, "מקווה שנהניתם חברים, הייתי אומרת לכם, בואו לבקר, אבל נסתפק כרגע בסמיילי בזום, מקווה שניפגש פנים מול פנים כשעוד אוכל ללכת בלי הליכון".
אודליה יקיר מרצה באנגלית בחברות ובארגונים, בזום ופרונטלית, על הומור כתקשורת מקרבת, הומור ככלי לפיתוח מנהיגות, הומור בסטוריטלינג, כמו גם על שיטת The Gift – לזיהוי ולמימוש המתנה איתה נולדנו בתוך הארגון, ככלי להגברת המוטיבציה במקום העבודה.
אולי גם יעניין אותך:
